האם צפיה בסדרות של הטלויזיה החינוכית דרך אתר Youtube מהווה הפרה של חוק זכויות יוצרים החדש?, זאת השאלה שאנסה לנתח בפוסט הזה.

א. האם יצירה טלוויזיונית מוגנת?

כשלב מקדמי, כמעט ברור מאליו, אין ספק שיש זכות יוצרים בתכנית של החינוכית, מדובר ב"יצירה דרמטית" המוגדרת בחוק באופן הבא:

"יצירה דרמטית" – לרבות מחזה, יצירה קולנועית, יצירה דרמטית-מוסיקלית, יצירת מחול ופנטומימה;

אם עדיין אתם חשים חוסר נוחות מההגדרה הזאת, המחוקק מבהיר ש"יצירה קולנועית" כוללת בתוכה גם יצירה טלוויזיונית, וכל יצירה שדומה במהותה ליצירה קולנועית או ליצירה טלוויזיונית.

ב. האם השידור ב - Youtube פוגע בזכות?

פרק ג' לחוק, מגדיר את מהות זכות היוצרים, סעיף 11 לחוק קובע ש"זכות יוצרים ביצירה היא הזכות הבלעדית לעשות ביצירה, או בחלק מהותי ממנה, פעולה, אחת או יותר, כמפורט להלן, בהתאם לסוג היצירה" ולענייננו, סעיף קטן (4) אומר במפורש: "שידור כאמור בסעיף 14 – לגבי כל סוגי היצירות;", כאשר "שידור" מוגדר כך:

"שידור של יצירה הוא העברה קווית או אלחוטית, של צלילים, מראות או שילוב של צלילים ומראות, הכלולים ביצירה, לציבור."

נראה שהגדרה כוללנית זו, שאינה תלויית טכנלוגיה, מכלילה ללא ספק גם את השידור באמצעות האינטרנט. ובעצם כל העברה של תכנים לציבור באמצעי חוטי או אל-חוטי.

המסקנה היא בינתיים, שלכאורה, מי שמשדר או מרשה לאחר לשדר מפר את זכות היוצרים, בהתאם לסעיף 47 לחוק. למסקנה זו אין בינתיים נפקא מינא לגבי מי שצופה בשידור המפר לכאורה.

לפני שנגע בעניין הצופה, בואו נמשיך עוד קצת בדיון לגבי המשדר. האם ייתכן שהמשדר חוסה תחת הגנת השימוש ההוגן הקבועה בסעיף 19 לחוק?, הסעיף קובע כך:

(א) שימוש הוגן ביצירה מותר למטרות כגון אלה: לימוד עצמי, מחקר,
ביקורת, סקירה, דיווח עיתונאי, הבאת מובאות, או הוראה ובחינה על ידי
מוסד חינוך.

(ב) לצורך בחינה של הוגנות השימוש ביצירה לעניין סעיף זה, יישקלו, בין
היתר, כל אלה:

(1) מטרת השימוש ואופיו;

(2) אופי היצירה שבה נעשה השימוש;
(3) היקף השימוש, מבחינה איכותית וכמותית, ביחס ליצירה
בשלמותה;
(4) השפעת השימוש על ערכה של היצירה ועל השוק הפוטנציאלי
שלה.

(ג) השר רשאי לקבוע תנאים שבהתקיימם ייחשב שימוש לשימוש הוגן.

האם אפשר לטעון למשל, שנוכח האיכות הנמוכה יחסית לשידור טלוויזיוני של השידור ב - Youtube, מדובר בשידור שמוגן תחת הגנת השימוש ההוגן, נוכח השיקול המנוי בסעיף קטן (3) המתייחס להיקף השידור מבחינה איכותית? האם ניתן לטעון שכיוון שמדובר בתכנית שאינה משודרת באופן מסחרי בטלווזיה מזה שנים, אין השפעה מעשית על ערכה של היצירה ועל השוק הפוטנציאלי שלה?, בנוסף - כיוון שרוב הקטעים הם קטעים קצרים, ולא סדרות מלאות, היקף השימוש הוא מצומצם.

שיקול נוסף, משמעותי בעיני הוא אופי היצירה - מדובר ביצירה שנוצרה על ידי ערוץ ציבורי - הטלוויזיה החינוכית, הפועלת מכח חוק.

לטעמי ניתן להרחיק לכת עם טענה זו (שאולי מצריכה כתבה נפרדת), ולהגיד שאולי השידור הציבורי כולו ראוי שלא להיות מוגן תחת זכות יוצרים, אולם זהו דיון נפרד. על כל פנים, אין כל ספק בעיני שעובדת היותו שידור ציבורי, הממומן מכספי ציבור, הינו שיקול לעניין בחינת הגנת השימוש ההוגן.

נוכח רציונל ציבורי דומה, "שיחרר" המחוקק את החקיקה והפסיקה בישראל, וקבע, בסעיף 6 לחוק, שלא תהיה בהם זכות יוצרים.גם ההגנה בסעיף 23 לחוק המתייחסת להתרה של שידור או העתקה של יצירה הממוקמת במקום ציבורי קרובה מאוד לרציונל ה"ציבורי".

ג. האם צפייה מהווה הפרה?

מהדיון הקודם לגבי השידור, ההווא אמינא ברורה גם לגבי הצפיה. קשה לטעון שהצפיה תהיה אסורה אם השידור, שמוגדר במפורש כשימוש מפר בחוק, שנוי במחלוקת. אין בחוק התייחסות לצפיה פרטית, הדבר הקרוב ביותר הוא "העתקה" ויש בוודאי שינסו להתלות בזה. לדעתי קשה לטעון שצפיה ב - Youtube מהווה העתקה. אמנם החוק מגדיר "העתקה", לרבות, "העתקה ארעית של היצירה", אך בד בבד החוק מתיר בסעיף 26 העתקה זמנית אם היא .. "מהווה חלק בלתי נפרד מהליך טכנולוגי שמטרתו היחידה היא לאפשר העברה של היצירה בין צדדים ברשת תקשורת, על ידי גורם ביניים, או לאפשר שימוש אחר כדין ביצירה .. " כבר מהגדרה זו ניתן להגיד ש - Streeming הוא הליך טכנלוגי שמטרתו היחידה היא העברה של יצירה בין צדדים ברשת תקשורת ע"י גורם ביניים (ב - Youtube - גוגל היא גורם הביניים המעביר את היצירה). הסיפא של הסעיף המתייחסת ל"שימוש אחר כדין ביצירה" עשויה לייצר מעגל שוטה בין סעיף 26 לסעיף המגדיר "העתקה", לרבות העתקה ארעית.

אגב, גם לו היינו מניחים שהצפייה מהווה הפרה, הפרה זו הייתה חוסה בקלות רבה תחת הגנת השימוש ההוגן, נוכח הרציונלים שהוזכרו קודם לכן לעניין שידור.